שאלות תשובות (חלק ב’):
חוק המכר, תקנים, תקנות וכללי מקצוע מקובלים

1.שאלה: האם חל איסור שדלת הממ"ד תבלוט לפרוזדור בתוך הדירה?

בתקנות התכנון והבניה קיימת הנחיה כללית זו:

פתיחת דלת לא תבלוט ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר:
"3.2.1.10 (א) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירות מגורים שעליהן לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א'."

(ב):
במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים.
בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור, כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב' ו-3.2.1.10 ג'.

בניגוד לדרישה הכללית בתקנות, הרי לגבי דירות מגורים (בתוך דירות) נאמר לעניין זה כך:

בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות [תיקון התשס"ה מס' 13],
3.8.4.7: פרט 3.2.1.10 לא יחול לגבי דירת מגורים.

סיכום:

מכאן ברור שלגבי פנים הדירה אין הדרישות הנ"ל רלוונטיות.

2. שאלה: האם חובה לספק דלתות בעלות תו תקן לרוכשי הדירות?

בחוק המכר (דירות) לגבי "אי התאמה" נאמר:

4 (א):
המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מהבאים:
(1) הדירה או כל דבר שבה (להלן הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה.

קרי, מבחינת חוק המכר הדרישה היא לתקן רשמי בלבד. (ת"י 23 לדלתות פנים אינו תקן רשמי).

כמו כן, לפי צו מכר דירות (מפרט המכר) נאמר:

ב. תיאור המבנה, הדירה, ציודה ואבזריה:
המוכר רשאי להכניס שינויים בחלוקה הפנימית של דירות אחרות בבניין, בתנאי שלא ישנו את חזית הבניין או שטחים ברכוש המשותף. כל המוצרים והמלאכות יהיו לפי דרישות התקן הישראלי, אם יש כזה.

סיכום:

במילים אחרות, חובה שהדלתות יעמדו בדרישות התקן ולא יהיו בהכרח בעלות תו תקן. לכן ככל שהיצרן /ספק מתחייב כלפי החברה שהמוצר עומד בדרישות התקן ולוקח על עצמו את האחריות (על כל המשתמע מכך) לאמירה זו, אין מניעה לשימוש בדלתות אלו.

3. שאלה: האם אני חייב לבצע מעקה על גג גרעין חדר המדרגות (מבנה בנוי מעל הגג הטכני שהגישה אליו מתאפשרת רק באמצעות סולם) ?

מעקה תיקני נדרש אך ורק לגג שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות.
במקרה דנן, נדרש להתקין טבעות קשירה כל כ- 3 מ' על קופינג גג הגרעין כהכנה לקשירת "כבל חיים".
חוזק נק' הקשירה חייב להיות לפחות 20 קילו ניוטון (יש לקבל הנחיות לעיגון מהקונסטרוקטור).

בנוסף, יש לשלט בנוסח הבא: "העלייה לגג העליון למורשים בלבד לעבודות גובה עם ציוד מתאים".
(שלט פח צבוע לבן וכיתוב באותיות אדומות בגובה 4-5 ס"מ). השלט יותקן בכל פאה שממנה עשוי אדם לעלות לגג העליון.

4. שאלה: המעבר הפנוי שנמדד ביציאה למרפסת (וטרינה כ.ע.כ) הוא 76 ס"מ, האם הדבר תקין?

בסעיף 22 בתקנה 3.2.1.3 (ב) נדרש לבצע מעבר פנוי בדלת נגררת (דו אגפית) ברוחב 80 ס"מ.

בסעיף 26 נאמר- דלת לכל שימוש אחר, בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר.

לאור האמור לעיל נראה שרוחב המעבר הפנוי ליציאה למרפסת (בהנחה שזה הפתח היחיד),
צ"ל 80 ס"מ לפחות.

5. שאלה: באיזה מקרים נדרש מעקה תיקני בגג?

לפי עדכון לתקנות התכנון והבניה (פברואר 2020) נאמר:

"(ד) בגג בניין שלא קיימת גישה אליו באמצעות מדרגות, ולא הותקן בו מעקה, תותקן נקודת עיגון היכולה לשאת עומס של 20 קילו ניוטון לפחות בסמוך לפתח הכניסה לגג."

מסתבר שככל ואין מיקום מוגדר להעמדת סולם נייד וע"י כך לקבוע את המיקום ("בסמוך לפתח הכניסה לגג") ו/או שהגג הוא רק קומה אחת (למשל גג גרעין חדר המדרגות/מעליות), קיים חשש שמיקום עוגן הקשירה ל"קו חיים" וכבל הקשירה עצמו יהיה ארוך יותר מגובה הטיפוס, קרי לא יציל את המשתמש. אנו ממליצים להעמיד עוגן קשירה אחד או יותר (תלוי בשטח הגג) ושאורך כבל הקשירה לא יהיה ארוך יותר מגובה הנפילה.

6. שאלה: האם ברז גן ליד מעקה במרפסת מהווה מדרך רגל ונוגד לתקינה?

ככל שהברז איננו "חלק מהמעקה" ולא צמוד ממש למעקה, הוא אינו רלוונטי לעניין זה.
הרי, אין גבול לדברים כפי שאין איסור להעמיד עציצים בשולי המעקה ו/או פריטי ריהוט או כל חפץ זר אחר. מיותר לציין שאין כל סימוכין למצבים אלו בתקינה או בתקנות.

אופן הניסוח בתקנות:

חלק ג' : הגנה מפני נפילה
פרק א' : אמצעים למניעת נפילה

(א) בכל מרפסת בבניין ובכל פתח בקיר בניין שקיימת בו סכנת נפילה, בגלל קיום הפרש גובה העולה על 60 ס"מ לפחות בין שני מפלסים סמוכים, יותקן מעקה שיעמוד בדרישות ת"י 1142.

לפי ת"י 1142 לגבי "מאפשר מדרך" או "מאפשר טיפוס":
הכל בתחום המעקה ולא בסביבתו.

6.1.2 מבנה המעקה בבנייני מגורים, בבתי מלון, בקניונים ובבניינים המיועדים לשימוש ילדים
בבנייני מגורים, בבתי מלון, בקניונים ובבניינים המיועדים לשימוש ילדים, כגון בתי ספר יסודיים וגני ילדים, ייבנה המעקה כך שלא יהיו בליטות, פתחים, או חללים המאפשרים טיפוס בחלק המעקה הנמצא בתחום של 10 ס"מ עד 90 ס"מ מפני המפלס שממנו נמדד גובה המעקה (סעיף 7.1)

סיכום

אין להתייחס לפריטים ואביזרים כחלק ממעקה כדלהלן:

1. כאשר מדובר ב"מפלסים" כהגדרתם בשפת הבניין.
2. כאשר אין מדובר ב"סמוכים".
3. כאשר אין מדובר "בבליטות או חללים" במעקה.

מובהר כי תוכן הכתבה הינו למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או מקצועי מחייב ואין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ מקצועי המחייב ייעוץ פרטני. כל פעולה המתבססת על תוכן זה הינה באחריות המשתמש בלבד.מטרת התכנים היא להרחיב את הידע הכללי של הקוראים טרם פנייה לייעוץ מקצועי. התכנים עשויים לשקף דעות אישיות או גישות מסוימות של הכותבים.יש להתייחס למידע בזהירות, שכן כל מקרה הוא ייחודי ותלוי בנסיבותיו הספציפיות. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במומחה בתחום הרלוונטי.