לעניין זה, נקבעו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש”ל – 1970,
הגדרה לחצר חיצונית פתוחה והתנאים לתכנון חצר חיצונית פתוחה, כדלהלן:
בתקנה 2.01 “הגדרות” נאמר:
"חצר חיצונית" - חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
בהמשך הסבר תקנה 2.11 נקבעו הכללים לתכנון חצר חיצונית פתוחה:
חצר חיצונית פתוחה
2.11 (א) עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ’ אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ’.
(ב) עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
(ג) רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ’ אחד.
שאלה : האם כל מגרעת כגון זו חובה לכנותה כ”חצר חיצונית”?
התשובה ניתנה בפסיקת ועדת הערר במסגרת ערר, הר/5201/09 רויטל נגד שביט נ’ הועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם במאגר המשפטי “נבו”).
הובהר בערר זה כי את המונח “שטח פתוח אחר“, כאמור בהגדרה בתקנות, יש לפרש כשטח ציבורי פתוח (שצ”פ), גינה ציבורית וכיו”ב ולא כשטח פתוח פרטי (ראה מתוך פסיקת הערר):
"אין אנו מקבלים את פרשנות העורר כי החצר אשר תיווצר הינה חצר חיצונית, שכן כאשר בהגדרת המונח "חצר חיצונית" נקבע כי המדובר ב"חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר הרי שיש לפרש את המונח "שטח פתוח אחר" באופן המתיישב עם הקשרו, דהיינו המדובר בשצ"פ, גינה ציבורית וכיו"ב ולא בשטח פתוח פרטי".
אנו במסד נדרשים לסוגיה זו כאשר מתוכננים חלונות בדירה הפונים למגרעת בבניין דמוית חצר חיצונית פתוחה.
כאשר החצר האמורה (ככל שהוגדרה ככזו), אינה בהכרח עומדת בתנאי התקנות (כמו למשל במקרה המתואר בערר), ו/או ככל שקיים חשש שבריאותם של המשתמשים עלולה להיפגע מחוסר אוורור, לא ניתן לכאורה להפנות חלונות אליה ונדרש פתרון חלופי לאוורור.
המקור לחיוב חלופת אוורור הוא בתקנה 2.60, כמוצג להלן (ההדגשות אינן במקור):
סימן ה’: מערכת איוור מלאכותית
2.60 (א) אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
(ב) מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת”י1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
2.61 מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א’ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב’: