לקוחות יקרים,

תכנון מבנים כפוף לתקנות התכנון והבניה והנחיות סטטוטוריות אחרות.

הנחיות אלו מתחדשות ומשתנות בהתאם להתפתחות, קידמה וצרכי המשק השונים. תכנון נכון מחייב בקיאות ושליטה רבה במידע זה. 

אנו במסד, אשר מידע זה הוא מאושיות פעילותנו, בקיאים בהנחיות להלן ועוקבים באופן תדיר אחר כל מידע אשר יכול להיות בעל ערך עבורכם. 

מטבע הדברים בקיאות ושליטה לאורך שנים רבות בחומרים אלו מאפשרים לנו להבין גם את הכוונה בתקנות ו/או את רוח הדברים, גם כאשר אינם בהכרח ברורים ומצריכים "פרשנות". ניתוח הדברים במסד נעשה תוך שמירה על עקרונות התכנון הסביר, היעיל וללא פגיעה בתפקוד המשתמש, רווחתו ובחוק.

כדרכנו, אנו מאירים הפעם סוגיה שעולה יותר ויותר בשנים האחרונות בעקבות הצורך בהתקנה של מערכות מתזים (ספרינקלרים) ו/או מערכות מיזוג בדירות מגורים, דבר שמחייב הנמכות תקרה בחלקי הדירה תוך שמירה על הגובה המינימלי שנקבע בתקנות בחלקי הדירה השונים.

שאלה: מה הגובה המינימלי של מטבח ו/או פינת האוכל בדירת מגורים?

מתוך תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970

(להלן "תקנות").

בסעיפים מס' 1 ו- 2.01 , "הגדרות", נאמר:

"דירת מגורים" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד.

"חדר מגורים" – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת.

"חדר שירות" – חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה או חדר ארונות.

"גובה" – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל.

"רוחב מינימלי" – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב.

"תקרת משנה" – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

בסעיף 2.03 נקבע מהו הגובה המינימלי של חלקי בניין.

לגבי דירת מגורים נקבעו הגבהים המינימליים הבאים:

          (3)   חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות ושלא 

                   נקבע לגביו הוראה מיוחדת                                                                    –  2.05 מ'.

          (4)   חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת  –  2.50 מ'.

בתיאור חלקי בניין אלו קיימת חלוקה ברורה בין חלקי הדירה שנועדו לשירות משתמשי 

הדירה, לבין חלקי דירה שנועדו למטרה עיקרית שאלו בעצם חדרי המגורים (חדרי 

השינה, וחדר הדיור). מספרי החדרים קובעים למעשה את הגדרת הדירה, 

כדירת 3 חדרים, 4 חדרים וכו'. יש לציין שכאשר המרחב המוגן (ממ"ד), משמש גם 

כחדר מגורים/שינה, הרי הוא נמנה במס' חדרי הדירה.

בהגדרה לעיל של חדר מגורים נאמר, "…חדר המיועד למגורים, למעט מטבח … "וכו'.

מכאן ברור שמטבח אינו חדר מגורים ואינו "חדר שירות" (חדר שירות הוגדר בבירור בתקנות

וזה אך ורק – חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה, או חדר ארונות).

לאור האמור לעיל, מה אם כן הגובה המינימלי הנדרש למטבח ופינת אוכל?

טרם הקביעה מה הגובה המינימלי לחלקי בניין אלו, ניתן לקבוע:

• אין מדובר בחדר מגורים.
• אין מדובר בחדר שירות.
• אין מדובר במטרה עיקרית.
• וכן שלא נקבע לגביהם בתקנות הוראה מיוחדת, באשר לגובהם המינימלי.

ניתוח ומסקנות

בתקנה 9 לתקנות, הוגדרו מונחים לצרכי רישוי, "שטח עיקרי", "שימוש עיקרי", "שטח שירות"

ואלו קובעים מהם שטחי בניה מותרים או אחוזי בניה למטרות כגון: מגורים, מסחר, תעשיה, בנייני ציבור ועוד. 

המונח מטרה עיקרית בתוך דירה (תקנה2.03) , מתייחס לגבהים בחללים שונים בדירה עצמה. 

באופן כללי המטרה העיקרית של דירת מגורים היא מגורים, קרי חדרי מגורים, וכי שאר חלקי הדירה שאינם חדרי מגורים נועדו בעצם לשירות. 

הואיל ובתקנה 2.03 נאמר: "… ומקום שנועד למטרת שירות ושלא נקבע לגביו הוראה מיוחדת". 

הרי שיש לראות את המטבח, ופינת האוכל, כמקומות שנועדו למטרת שירות וגם כמקומות שלא נקבע בתקנות כל הוראה מיוחדת ביחס לגובהם.

לכן גובהם לא יפחת מ-2.05 מ' בדומה לחדרי השירות, ולא מ- 2.50 מ'כמו שנקבע לחדרי המגורים. 
יש לקחת בחשבון שבתהליך תכנון המטבח יש לשמור על הגובה המינימלי שצוין לעיל      

בשטח המינימלי שנקבע בתקנות (רוחב מינימלי של 1.70מ' ובשטח מינימלי של 6 מ"ר 

ואילו על השטח העודף לשטח זה ניתן לבנות בגובה מופחת). 

כמו כן, בתכנון גובה המטבח יש לקחת בחשבון גם את K.O (גובה עליון) של הארונות העליונים.

לדוגמא: 90 ס"מ לארון תחתון, 60 ס"מ מרווח/חיפוי מעל משטח העבודה.

גובה ממוצע של ארונות עליונים 70 ס"מ. 

סה"כ  2.20 מ'.

בברכה,

אדר' איציק לזר

יו"ר